הבעיה האמיתית באפליקציות ההיכרות

אתמול החלטתי למחוק את כל החשבונות שלי באתרים ובאפליקציות היכרויות אונליין. זו הייתה פעולה של סידור וניקיון דיגיטלי, שבה שחררתי את המקום שהשקיעו אותם פרופילים בזיכרון של הטלפון שלי. מדובר באותו רגע של בחירה מודעת להיפרד מקבוצת חשבונות שניגנו על המהות של חיפוש שותף זוגי, אך גם יצרו עומס מיותר ומטען נפשי.

קרדיט לתמונה: Yuri_Arcurs/iStock/360/Getty Images

יש שפע של סיבות לכאן ולכאן סביב השימוש באתרי הכרויות באינטרנט. כל אחד ופרספקטיבה שלו על היתרונות והחסרונות. ההחלטה שלי לא הייתה תוצאה של סיבה אחת בלבד, אלא שילוב של שיקולים. אך דווקא בקצה ההחלטה הזו הופיע רגש שמבעבע – הרגשה שיש משהו בלתי הולם בהתנהלות של היכרויות רשת, משהו שמסרב להיסחף בנחמדות או בפשטות של ההתחלה.

אחת התחושות המרכזיות שהתגבשה אצלי הייתה שהכמות האינסופית של אפשרויות מציבה בעיה. בהתחלה זה דווקא נראה כיתרון: ההכרה שיש מבחר עצום של אנשים, הזדמנות לגלות אנשים שונים ומיוחדים, עוררה את תחושת ההתרגשות והסקרנות. כשהורדתי את אפליקציית Tinder בפעם הראשונה, נדהמתי מכמות הגברים שנפרסו לפניי, יו הם היו פשוט בשפע. זה היה כמו שמתקיימת תחרות אינסופית של לחיצה על תמונות, משחק בלתי פוסק של “חם” מול “לא חם”, שאפשר היה להמשיך לשעות—ואפילו עוד יותר, תלוי כמה רחב חיפשתי בכל רחבי האזור שלי.

אבל עם הזמן והניסיון, הדבר השתנה. מה שהיה בהתחלה מרגש, התחיל להיראות כמטלה מייגעת. התהליך הפך ליותר ויותר קר ומנוכר, פעולה חיצונית של סריקה חסרת רגש, שמזכירה יותר טבילה בשיטוט אוטומטי שכולל חיפוש אחר ההתאמה המושלמת, במקום חיפוש אותנטי של חיבור אמיתי. במקום לחשוב על זה כעל הזדמנות למצוא מישהו שמתאים אישית, זה הפך לזריקת ראיות יחידניות של קליקים ובעיקר תחושת תחרות עודפת של מי ימצא את “הבחירה הטובה ביותר” מתוכן.

זה דומה לתופעה שבה נאמר ש”יש plenty of fish in the sea”—כאן זה כבר יותר כמו “יש עוד הרבה דגים באוקיינוס”, אבל במקום חיפוש פתוח, אנחנו מציתים בראשינו את התחושה שכל דג הוא הזדמנות אחרונה, ושאם לא נקח אותו עכשיו, מישהו אחר ייקח את זה לפני שאנחנו נספיק לתפוס אותו. כך, המוטיבציה להכיר בצורה עמוקה את האדם שמולנו הולכת ומתמעטת, כי תמיד יש אופציה יותר טובה באופק.

מהזוית הגברית, גם כאן יש ליכוד בסוגיה. אם האפשרויות רואות באישה פשוט “עוד אופציה על המדף”, אין סיבה אמיתית לעצור רגע, לשוחח ברצינות או לקבוע פגישה, כי תמיד על פי ההיגיון, עלול לצוץ מישהי אחרת, יותר יפה, יותר מושלמת. כך זה משדרל את היכולת ליצור קשר אמיתי ועמוק, והופך את הבחירה לקטליזטור של פרספקטיבות מרוחקות, ומונע מהאדם להתרכז ולפתח חיבור אמיתי.

הכל זה סיפור מוכר בעולם העסקים, שם הוכח שיותר מבחר מוביל להפחתת הכניסות באותם מוקדים, אפילו כשהגיוון גדול. למשל, קניונים עם מבחר קטן של ריבות גורמים ליותר רכישות מאשר קניונים שמציעים עשרים וארבעה סוגים – כי המוח מתעייף מהשפע, ואינו יודע לבחור במה לבחור. הניגוד הזה מדגים כיצד כמות גדולה של אפשרויות, במקום להקל, יכולה דווקא לסחוב אותנו להתחבטות עמוקה ומייאשת.

בשנה האחרונה, חוקרת בשם שינה אייינגר עוסקת בשאלה: איך לעזור לנו לבחור מבלי להשתגע? בראיון פירטה ש”יותר מדי אפשרויות לא בהכרח מובילה להחלטות טובות יותר, אלא להפך – לעומס שמרתיע ומקשה על ההחלטה”. בכל זאת, יש לנו נטייה להיתפס ליוקרה שבגיוון, אך בו זמנית, מצפים שההחלטות שלנו יהיו פשוטות וברורות, כך שנוכל להימנע מהסתבכויות ומאבקי זמן מיותרים.

החוכמה היא למצוא איזון – לא להעמיס במקומות שבהם ההיצע פשוט יתר על המידה, ולזכור שהרבה פעמים פחות זה יותר. בהקשר של היכרויות, אפשר לומר שהשפע עשוי לייצר יותר בלבול ופחות חיבור עמוק, כי במקום להתרכז בקשר איכותי, אנחנו מנסים לאתר את המושלם מתוך רשימה ארוכה של אפשרויות. ההשקעה באיכות יותר מאשר בכמות עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר.

קחו לדוגמה חוקר שמסביר שבעולם של קניות, קונים יותר ממרק במכולת עם שישה סוגים מאשר באחד עם עשרים וארבעה, כי המוח מציב גבולות גם כשהאפשרויות גדולות. כך גם בחיפוש אחר אהבה – פחות אפשרויות טובות, שממוקדות ומחושבות, יכולות לייצר חווייה עמוקה ומשמעותית יותר מאשר ללכת על זה עם מלא בחירה ומעט אחריות.

הבחירה שלנו לעסוק במשהו כמו היכרויות אונליין – אם כי היא אמצעי נגיש ונוח – עלולה לגלוש לתוך תאוריה פסיכולוגית שמעצימה את הסכנה של הימנעות מהחלטה, חוסר מחויבות ופחד מ”החמצה”. בדיוק כמו שדוגמה של ריבת פטל עם שישה סוגים נותנת יותר סיכוי לבחור נכון מאשר עם עשרים וארבעה, גם כאן: לעיתים הגבלת האפשרויות תוכל להביא אותנו לתוצאות טובות יותר, כי היא מאפשרת לתת את מלוא תשומת הלב למי שאכן ראוי.

סיכום והחלטה

בסופו של דבר, ההחלטה למחוק את חשבונות ההיכרויות שלי סימנה עבורי נקודת תובנה – שהשפע, למרות היופי והגיוון, עלול להוביל לפגיעות באותנטיות, בעיקר כשהוא גורם לנו להתייחס לאנשים כאל סטטיסטיקות ברשימה אינסופית, במקום כנפשות חיות שמחפשות חיבור אמיתי. מעבר לכך, זה גם פוגע בזמן שיכול להיות מנוצל במפגשים פנים מול פנים, בשיחות אמיתיות או בהכרות מזדמנת בסביבת היום-יום.

ההחלטה שלי הייתה לא רק על מחיקת החשבונות, אלא גם על חזרה לרעיון הפשוט – להקטין את הכמויות, לנסות ולהתרכז באיכות. אולי זה ייקח אותי ל…”דבר טוב” אחד, אמיתי ואותנטי, יותר מאשר שפע של אפשרויות ריקות מתוכן.

נושאים נוספים בעולם הדייטינג

• איך לגשת לגבר שיש לו ילדים
• האם ההוצאות על היכרויות שוות את זה
• נשים שהצליחו למצוא את ג’ורג’ קלוני שלהן