מעולם לא חומר את ההומור שלי בכך שהעדפתי לגדל לעצמי חבר מהמין הנשי, במקום להתמודד עם עוד דייט ללא תוחלת או מפגש דרך אפליקציות היכרויות כמו טינדר. אמנם זה לא קרה במציאות, אך יש אנשים שבוחרים ליצוק לעצמם מערכות יחסים פנטזיות בפועל… ומעשה זה הופך להיות משהו קצת מחשיד ומוזר.
נראה כי התופעה הזאת הולכת ותופסת תאוצה, וכבר קיימים פרויקטים ויוזמות שמנסות להציע פתרונות חדשניים לסוג זה של יצירת מערכות יחסים. לדוגמא, האמנית נורטה דה קייזר השיקה ערכת יצירה בשם “החבר המפנך שלי”, שמאפשרת לאנשים לסרוג לעצמם את הגבר המושלם – את “מר פרפקט” שלהם. המכשיר הזה נותן לכם את החופש לעצב אותו בדיוק לפי הטעם שלכם, לבחור אם שיהיה עם שפם, עם משקפיים, איך יישב לכם על הרצפה או על הספה, ואפילו לשכב איתו במיטה, כשהראש שלו מונח לכם על החזה והידיים שלו חבוקות אתכם. זאת דרך להבטיח שלעולם לא תרגישו לבד, כי עם גבר כזה לצידכם, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא לעולם לא יעזוב אתכם.
מדובר באידאה שיכולה להישמע קלושה, אך יש לה גם מימד רומנטי ומעשי. לדוגמא, אם תוסיפו אופציות בדמות פנים של שחקנים כמו ריאן גוסלינג, היא הופכת למושלמת עוד יותר ומתאימה במיוחד לחובבי עיצוב אישי ויצירה.
בנוסף, קיימות תופעות שבהן אנשים מחליטים להפוך חפצים יום-יומיים לחבריהם הפנטזיוניים. לדוגמה, גבר שאימץ את מקל הראש לשחרור המים שלו כבת זוג חמה ואוהבת, ולבשה לגדול ומינית, תוך שהוא מתייחס אליה כאל חברה נאמנה. בתמונות שהועלו לאתר Imgur, נראה כיצד הוא מלטף את המגבת הממוסגרת שלה, ומזין אותה באטריות רמן – כי זה בדיוק מה שכל בן זוג אוהב לעשות עם בחירת ליבו.
הדוגמאות הללו מעוררות תערובת של הזדהות וצחוק, אך הן מדגישות תופעה נפוצה: אנשים שמחים ליצור לעצמם שותפים פנטזיוניים כדי לפוגג את הבדידות, גם אם זה נראה דרך יצירתית ומעט מוזרה. מומחים בתחום בריאות הנפש מציינים שזה לא כל כך נדיר. לעיתים, אנשים מדמיינים ומביאים לחיים דמויות פנטזיות כדרך להתמודד עם חוסר בבת זוג או בן זוג בחייהם, וזאת מתוך צורך רומנטי עמוק שלא תמיד מקבל מענה בחיים האמיתיים.
לדוגמה, מחקרים מצביעים על עלייה בשימוש בכלים טכנולוגיים ליצירת זוגות דיגיטליים, כאשר אדם אחד אף קיים טקס חינה “חברתי” עם חברה וירטואלית במשחק סימולציה. התנהגויות כאלה משקפות רצון עמוק למצוא מענה לצורך בחברת נפש, גם אם מדובר באינטימיות מבוססת פיקציה.
מומחה בתחום מציין כי לעיתים קרובות, אנשים שנמנעים מקשר רגשי עמוק לא עושים זאת מתוך בושה או חוסר ביטחון, אלא מתוך מצוקה עקב טראומות מוקדמות או התעללות שחוו כהורים. הם עלולים להימנע מחשיפת רגשות אמיתיים, מפחד מהכשלון או מהחשיפה. במקום זאת, הם מגשימים את הצורך במגע ואינטימיות בזירות וירטואליות או באמצעות אובייקטים, כמו חברים סינטטיים, דמויות מפותחות במקומות מקוונים, פורנוגרפיה, שיחות וידאו אנונימיות וכדומה.
בסופו של דבר, ההבדל בין יצירת שותף פנטזיוני לזוג אמיתי טמון ברמת הפגיעות והאותנטיות שניתן להקנות למערכת יחסים כזו. מערכות יחסים אמיתיות דורשות פתיחות, אמון, היכולת להיות כנים לגבי הרגשות ולחשוף את עצמך, תהליכים שעלולים להיות קשים ואף בלתי נסבלים לאנשים שנפגעו מוקדם יותר בחיים. עבור אלו, הפיתרון הוא לעיתים דווקא בהימנעות מהקשר אמיתי, ובחיפוש אחר מגע רגשי חלקי ומסכן באמצעות פנטזיות דיגיטליות ומדומות בלבד.
מומלץ להימנע מיצירת “חברים מקלחות”, כי אין ספק שזה מקרה שממש בלתי מתקבל על הדעת או מוצדק – אפילו בקרב התנהגויות דרמטיות ומוזרות. לשמר אינטימיות אמיתית עם בני אדם אמיתיים דורש מידה מסוימת של סיכון וחשיפה, ועל כן, עדיף לשאוף לקשרים אותנטיים ככל שניתן.