האם חשבתם שסיפורי אגדות מיועדים only לילדים? לא עוד. גל של סופרי ספרות ארוטית מחייה מחדש ולמעשה מעשירה את הסיפורים הקלאסיים כמו היפה והמטורף, סינדרלה ו-הנסיכה והחתול הקסום, והופכים אותם לסיפורים שכנראה יגרמו לכם להסמיק.
סופרות וסופרים רבים משיקים סגנון חדש זה, שמחדש את הסיפורים המוכרים עם אלמנטים מפתיעים ומרימים את הז’אנר הארוטי לרמה חדשה של יצירתיות וסיפוק. הם שואבים השראה מההיסטוריה, מתרבות הפופ ומדמויות המיתולוגיה, ומעצבים סיפורים שמושכים את הקוראים על ידי הבאת תכנים מושקעים, רומנטיים ומיניים במינון שלא משאיר את הקוראים אדישים.
השראה מתרבות הפופ והקשר להיסטוריה של אגדות
קתי יארדלי, סופרת שסידרה רומנים ארוטיים בהשראת אגדות באוון, משתפת כי תרבות הפופ סביב אגדות, כגון תוכניות טלוויזיה כמו גרימם ו-היפה והחיה, יוצרת מרחב ליצירות ז’אנר זה. היא מציינת שהפופולריות של סיפורי האגדות במובן הרחב מעידה על המשיכה החזקה שיש לאנשים לדמויות הארכיטיפיות ולסגנון הפנטזיה, שמושך ומסקרן במיוחד בתחום הארוטי. “הסיפורים האלה מהווים שבירת חוקי המציאות, הם גדולים מהחיים ומוכרים מייד”, היא מציינת. בנוסף, Kristina Wright, שערכה לאחרונה אוסף בשם נסיכה קשוחה: אגדות נועזות לנשים, מדגישה שלרבים מהקוראים זו הזדמנות לחוות מחדש את הסיפורים הקלאסיים אך עם טעם של חידוש והגשמה עצמית.
שימוש בדמויות מקור להכוונה ולחופש יצירתי
בקביעת הכיוון המספרי ליצירת סיפורי המעשייה הארוטיים, חלק מהסופרים משקיפים על המקור ההיסטורי והתרבותי שלהן כעוגן. למשל, סולייקה סנדר, מחברת בוליווד והחיה, מספרת שהאהבה שלה לסיפורי האגדות משולבת בהכרות העמוקה עם ההיבטים התרבותיים שלה, במיוחד של דרום אסיה. היא מציינת שהשימוש באגדות כמפה מייעל את תהליך היצירה ומאפשר לה לשלב תכנים ייחודיים ומגוונים, כמו חוויותיה האישיות, וליצור סיפור שבו החיה מוצאת את דרכה להעצמה עצמית תוך כדי סיפור רומנטי ומיניים.
שדרוג והגמשה של הסיפורים הקלאסיים
המבנה המקורי מאפשר לסופרים לשנות את הפרטים בהיקף שמחמיא לסיפור המקורי אך באותו זמן מוסיף עומק ומורכבות. לדוגמה, קיילה ג’מאת’ יוצרת את אפר ואפר, סיפור שבו סינדרלה הופכת לדמות גברית בשם “סינדר”, שמקבל היבטים של אשתו הרעה ומאבק זהות מפתיע. ההשראה שלה מגיעה מקאנון היאוי היפני, שמציג מערכות יחסים בין גברים, ומספר כי הדמות לא עוזבת את המסלול שלה וממשיכה לשלב אלמנטים של חיקוי והומאז’ ליצירתה המועדפת של הסיפור.
גם קתרין יארדלי רותמת את ההשראה ומפעילה חופש יוצר להחיות את הסיפורים לפי עולמה המודרני. לדוגמה, ברומאן חזקה: הפיתוי של שלגיה היא מציגה את שלגיה בורחת ממלכה רעה ובורחת ל”כת אחים” דמיונית שבה sex אסור ומוזר. ברומאן אחר, עבדות: הכיבוש של החיה, עיסוקה של הדמות היא בהשכנת עצמה לשרשרת עבדות מינית כדי להגן על משפחתה, ומציגות עולם חדש לגמרי של חשיבה מינית חופשית וחסרת גבולות.
מושגי מחקר והשראה היסטורית ליצירות
המשקל של מחקר והיסטוריה חשוב לא רק להבטיח דיוק אלא גם להעשיר את הסיפור. שושנה אברס, המחברת של היפה והחיה המשודרת מחדש, מספרת שהסתייעה בפסיפס של גרסאות צרפתיות עתיקות, מאת בת הריבול של המשוררת גבריאל סוזן בוילנב ומאוחר יותר על ידי ז’אן-מרי לה פרינס דה בומונט, וכן שצפתה בגרסה הצרפתית הקולנועית, כדי לבנות סיפור שמשלב בין המסורת המיתולוגית לתרבות המודרנית. היא מציינת שמה שמניע את הזרם הזה היא הרצון להרחיב, להעמיק ולשאוב מן ההיסטוריה והתרבות עבור חווית קריאה מרתקת ומרגשת.
העצמה נשית דרך הרחבת הסיפור
יצירות אלה הפכו אקו-ספייס לדיון על תוכן נשי ועל כוח נשי. Wright מציינת כי הדמויות המקוריות והשמרניות משתנות במהותן ליצוג עוצמתי של נשים הפועלות בעצמן ומגשימות את חלומותיהן, נפרדות מהתפיסות שיקבעו אותן לפני מאות שנים. הסיפורים בעידן המודרני משקפים נשים חזקות, חופשות, החולמות ומגשימות את עצמן, במקום להמתין שיצילו אותן. Snyder מוסיפה כי ההבדל המרכזי הוא שהדמויות סובבות סביב חופש, ביטוי עצמי ואהבה שאין בה סופיות או גבולות.
דוגמא מצוינת היא הסיפור של רוז דה פאר בנסיכה קשוחה, שבו היא ממציאה מחדש את היפה והחיה כסיפור של שליטה, כניעה והגשמה אישית, ומדגישה שהצלחה היא תמיד תוצאה של אומץ עם ביטחון. הסיפורים האלה מעודדים נשים לקחת את הכוח לידיים ולבנות את חייהן במודע, מתוך בידול ומימוש עצמי, ומוכיחים שאומץ יוביל להגשמה והצלחה.